פסק-דין בתיק ת"ק 57531-11-10

1.         הגב' ספיר, בתה של התובעת, (להלן:" גב' ספיר") נהגה ברכב התובעת ובעת שנהגה ברכב, פגעה הנתבעת 2 (להלן:"הנתבעת") ברכבה בעת שיצאה מפניה.

            לרכב התובעת נגרמו נזקים בסכום של 11,535 ש"ח ש"ח, הכולל בחובו: נזק ממשי לרכב בסך של 8,440 ש"ח, ירידת ערך בסך של 2,109 ש"ח, שכ"ט שמאי בסך של 986 ש"ח.

            הנתבעת 1 (להלן: "דן רכב") הסכימה לשלם לתובעת את הסכום של 8,565 ש"ח - סכום שלא היה שנוי במחלוקת- ותביעה זו מוגשת על ידי התובעת לחייב את הנתבעות לשלם לה את יתרת נזקיה בסך של 2974 ש"ח ( 11,535 ש"ח פחות 8,565 ש"ח).

2.         א.         לטענת הנתבעות, שולם לתובעת הסך של 8,565 ש"ח בלבד, זאת בהתאם לחוות דעת שמאי מטעמם. בהסתמך על חוות דעת זו, ניכתה דן רכב מסכום הנזק הממשי סך של 600 ש"ח, הכולל: סך של 300 ש"ח הפרש בעבודות פחחות וסך של 300 ש"ח הפרש עבור עבודות צבע. כמו כן, שילמה דן רכב לתובעת סך של 691 ש"ח עבור ירידת ערך (במקום סך של 2,109 ש"ח) וכן ניכתה סך של 951 ש"ח מסכום הנזק הכללי בשל אשם תורם של גב' ספיר.

            ב.         לאחר הניכויים הנ"ל, שילמה דן רכב לתובעת סך של 8,565 ש"ח, כאמור לעיל וכעת נדונה השאלה, האם יש להשלים לתובעת את היתרה הבלתי מסולקת - אם לאו.

3.         לאחר ששמעתי את התובעת, את גב' הראל נציגת דן רכב ואת השמאי מטעם דן רכב ולאחר שעיינתי בחומר הראיות שבתיק בית המשפט, אני מחליט כדלקמן:

            א.         א)         בתחילה, יש בדעתי להתייחס לטענת דן רכב - כפי שזו באה לידי ביטוי בכתב ההגנה- כאשר בטענה זו, שוללת דן רכב מעצמה כל אחריות ישירה בגין התאונה, מהסיבה, שגם אם דן רכב הינה הבעלים של הרכב הפוגע, הרי שבהיותה חברה להשכרת רכב לנהיגה עצמית, אין היא אחראית בנזיקין שגרם - אם אכן גרם- שוכר הרכב או מי מטעמו.

                        ב)         טענה זו נדחית, שכן אין היא מתיישבת עם התנהגות דן רכב לאחר קרות התאונה, משום שמצינו שדן רכב הכירה בתאונה ובנזק והיא אף הסכימה ואישרה לשלם הסכום שנקבע על ידי שמאי מטעמה.

                                    ביום 15.8.10 החתימה דן רכב את התובעת על " כתב קבלה ויתור ושחרור". (להלן: "המסמך").

                                    אמנם, דן רכב ציינה במסמך זה, שהיא הסכימה לשלם מבלי להודות באחריות וכמחווה של רצון טוב, אך אין בכך כדי לאיין את ההכרה בגרם הנזק ותשלום הפיצוי לנפגע.

            ב.         א)         באשר לאשם תורם: טענה זו של "אשם תורם" איננה עניינו של שמאי זה או אחר והיא גם לא נקבעה על ידם, אלא שאשם התורם הנטען נקבע על ידי דן רכב, שכן לטענתה:" לאור העובדה כי לתובעת אשם תורם באירוע התאונה, שכן שני כלי הרכב היו בתנועה קוזז סך נוסף של 951 ש"ח המהווים 10% מגובה הנזקים אשר אושרו על ידי שמאי הנתבעת". (ראה הסיפא לסעיף 8 לכתב ההגנה).

                                    מנוסח כתב ההגנה עולה, שקביעה זו של אשם תורם בשיעור של 10% היא קביעה שרירותית, חד צדדית ובלתי מוכחת.

                        ב)         עצם הטיעון, בכתב ההגנה, "שכן שני כלי הרכב היו בתנועה", או טענת נציגת דן רכב על כי: "שני כלי הרכב היו בתנועה ויש מקום לאשם תורם. מדובר בצומת..". אין בטענות אלו בלבד כדי להוכיח אשם תורם, כאשר בכתב ההגנה או בבית המשפט לא הובאה גרסה כלשהי מטעם הנתבעת עצמה.

                                    יכול בהחלט להיות מצב, ששני כלי רכב יהיו בתנועה ולא יהיה אשם תורם, כשם שיכול להיות שגם אם מדובר בצומת, אין בכך כדי להטיל באופן אוטומטי אשם תורם, אלא זאת שאלה של עובדה והוכחה ועובדת האשם התורם לא הוכחה בבית המשפט.

                                    לא רק זאת, דן רכב ידעה - עוד ביום החתימה על המסמך, שיתרת הסכום הבלתי מסולקת שנויה במחלוקת ולכן היה על דן רכב לדאוג לכך, שהנתבעת תוזמן לבית המשפט על מנת לשמוע את גרסתה ורק בית המשפט יקבע - לאחר שמיעת המעורבים בתאונה- אם קיים אשם תורם - אם לאו.

                        ג)          מאחר ולא הובאה כל גרסה מטעם דן רכב ולא הוכח בבית המשפט האשם התורם הנטען - אין מקום לשלול מהתובעת את הסכום שנוכה לה בגין אשם תורם, שנטען על דרך הסתם ושלא הוכח.

            ג.          בית המשפט גם לא מצא סיבה כלשהי, מדוע יש לגרום חסרון כיס לתובעת עבור הפחתת הפרשי סכומים על פחחות וצבע.

                        מחוות הדעת של השמאי מטעם דן רכב (ראה נ/1) עולה, שמבדיקה שערך, הוא אישר את מלוא תיקון הרכב ולכן, לא מצאתי בחוות הדעת מטעם דן רכב ציון כלשהו על סיבת הפחתת הפרשי הסכומים בגין פחחות וצבע.

                        השמאי מטעם דן רכב העיד בבית המשפט וציין בפני, שהסכומים שהופחתו עבור פחחות וצבע הם מינימליים ויכול היה להפחית אף יותר בגין פריטים אלה. (עמ' 2 לפ', ש' 7- 8).